שחיקת סחוס – כל מה שלא ידעתם

שחיקת סחוס היא תופעה שכיחה שרבים מכירים אך לא כולם מבינים לחלוטין ממה היא נגרמת ומהן דרכי הטיפול היעילות בתופעה. במאמר זה אעסוק בכל האספקטים המרכזיים של שחיקת סחוס.

ראשית, מה הוא הסחוס ומה חשיבותו?
עצם הירך ועצם השוק מכוסים בסחוס מפרקי לבן "משומן" היטב שמאפשר למפרק הברך לנוע בצורה חלקה ולתפקד היטב. מכאן ברור שבמידה והסחוס יפגע, המפרק לא יתפקד בצורה אופטימלית ועלולים להיווצר תסמינים של כאב, חריקות, נפיחויות והגבלה בתנועה

כיצד עלול להיפגע הסחוס?

  • הסחוס עלול להיפגע בעקבות חבלה או טראומה למשל בזמן פעילות ספורט, תוך כדי חבלה סיבובית או חבלה ישירה לברך.
  • ישנם מקרים בהם הפגיעה בסחוס נוצרת כתוצאה מבעיה שמקורה בעצם:
    • בילדים ונוער עלול להיות מצב של חוסר חיבור באזור קטן בתוך הברך, של עצם וסחוס הנקרא OCL או OCD, אז חבלה קלה או פעילות מתונה עלולים לגרום לניתוק של הסחוס
    • באנשים מבוגרים חוסר אספקת דם לעצם שמתחת לסחוס (נקרא AVN או SONK) גורמת לסחוס לקרוס כי אין לו "קרקע יציבה" להיאחז עליה.
  • נזק לסחוס עלול להתרחש כחלק מתהליך התנוונות, הנקראת אוסטאוארתריטיס (OA), שהיא האובדן הכללי של איכות הרקמה המתרחשת עם ההזדקנות. במקרה זה ישנם גורמי סיכון ידועים להיווצרות והתקדמות המחלה (חבלה/טראומה, גיל, נשים, רגלי O [ הליכת "ברווז"], גנטיקה והשמנת יתר)
  • פגיעת סחוס מקומית עלולה להתקדם לפגיעת סחוס מפושטת אם לא נטפל מוקדם ובאופן מדויק.

מה הגיל האופייני לפגיעה בסחוס?

  • נזק מקומי לסחוס כתוצאה מחבלה או מבנה עצם סחוס (OCL) לא תקין אופייני לגילאי 15 עד 30
  • נזק ניווני לסחוס צפוי מגיל 50 ומעלה.
  • לעיתים נוצרת פגיעת סחוס טראומטית בגיל צעיר שבמידה ולא מטופלת כראוי עלולה ליצור מצב של נזק ניווני בגילאים צעירים יחסית 30-40.

מה מרגישים שהסחוס נפגע?
את התסמינים של פגיעה סחוסית צריך לחלק למצב של פגיעה מקומית- כמו לאחר חבלה האופיינית למטופלים ומטופלות צעירים יותר ולמצב של פגיעה מפושטת ברקמת הסחוס האופיינית לגילאים המבוגרים יותר

אז מה ארגיש במידה ותתרחש פגיעת סחוס מקומית בברך?
בדרך כלל תוך דקות עד מספר שעות לאחר החבלה תרגישו נפיחות וכאב בברך המחמירים בהליכה, עמידה, קימה מכיסא או עלייה או ירידה במדרגות. לעיתים חתיכת סחוס עלולה להשתחרר וליצור תסמיני נעילה (הברך נתקעת), חריקות וכאבים חדים. הכאב עלול להיות בברך כולה או ממוקמת לאזור ספציפי כמו קדמת הברך, פנים הברך או החלק האחורי. לפעמים ניתן להרגיש את החתיכה ממש זזה בתוך הברך.

מה מרגישים בתהליך שחיקה מפושטת ושל הסחוס עם תהליך ניווני?
התסמינים האופייניים לתהליך ניווני בברך הם כאב במאמץ כמו הליכה, עמידה ועליה או ירידה במדרגות. נפיחות לסירוגין, הגבלה בתנועה וחום מקומי.

איך מאבחנים שחיקת סחוס בברך?
אבחנה של פגיעת סחוס תתחיל תמיד בשיחה ובדיקה וגופנית. לאחר מכן נבצע צילומי ברכיים בעמידה. אלו יספיקו במרבית המקרים של פגיעת סחוס מפושטת בברך (מחלה ניוונית) לאבחן את הבעיה.
בפגיעות סחוס מקומיות, לרוב רק בדיקת MRI תדע לאבחן באופן מדויק היכן התרחשה הפגיעה ומה גודלה.

כיצד מטפלים בפגיעת סחוס? כאן יש מקום להפריד בין פגיעת סחוס מקומית ובין תהליך שחיקתי מפושט.
בפגיעה מקומית הקטנה מ1 ס"מ ניתן לשקול לטפל בצורה צורה שמרנית כלומר פיזיותרפיה, ירידה במשקל, חיזוק שרירים וחזרה לפעילות ספורט בצורה הדרגתית. במידה והנזק גדול מ-1 ס"מ או שחתיכת הסחוס גורמת לנעילות או שלמרות טיפול שמרני אין שיפור בתסמינים יש צורך בהתערבות ניתוחית.

הטיפולים הניתוחיים כוללים

  • חיבור מחדש של הסחוס הפגוע או הוצאתו מחוץ לברך על מנת למנוע תסמינים של נעילת הברך.
  • תיקון הסחוס הפגוע על ידי השתלת סחוס או תחליף סחוס בניתוח פתוח או בניתוח זעיר פולשני (ארטרוסקופי).
  • תיקון גורמי סיכון שעלולים להחמיר את הפגיעה הסחוסית כמו חוסר יציבות של הברך על ידי תיקון הרצועות, שיפור בולם הזעזועים של הברך על ידי תפירה או השתלת מניסקוס ותיקון הציר של הברך במקרים בהם המבנה האנטומי של הרגל דורש זאת.

בפגיעת סחוס מפושטת אין מקום לתיקון של הסחוס בטיפול ניתוחי ולא ניתן להשתיל סחוס. מטרת הטיפול היא לעכב ככל שניתן את קצב התקדמות השחיקה כך שהטיפול הניתוחי היחידי שבאמת יעיל במקרים אלו- החלפת הברך, יתעכב, ידחה או לא יתבצע.

הטיפולים השמרניים שיכולים לעכב את קצב התקדמות השחיקה כוללים:

  • ירידה במשקל ופעילות ספורט מתונה
  • פיזיותרפיה וחיזוק השרירים
  • זריקות מתקדמות

מה הן הזריקות המתקדמות? הביולוגיה לשרותנו

  • זריקות אורטוקין: כאשר נוצרת דלקת, למשל במפרק הברך, אחד הגורמים החשובים ליצירת הכאב ולהרס הרקמות הוא חלבון הנקרא IL-1. החלבון נקשר לקולטן שלו ויוצר את הנזק ברקמה. אחד מהחלבונים הידועים המגנים על הרקמה מתהליך הדלקת וההרס הוא IL-1Ra. חלבון זה נמצא בגופנו באופן קבוע. בנוסף אליו נמצאים בגופנו עוד גורמי גדילה נוספים התורמים להגנה על הרקמה. ההיגיון שעומד מאחורי הטיפול בזריקות אורטוקין הוא בעצם להשתמש בחומרים הטבעיים המגנים של גופנו, לעלות את רמתם על ידי מניפולציה מדעית ואז להזריקם במינון גבוה לאזורים פגועים. החומרים הידועים שנמצאים במינון גבוה בזריקות אורטוקין הם: IL-1Ra וגורמי גדילה אחרים כמוTGF-B, EGF ו IGF -.. מקובל לומר כי השילוב של חלבונים אלה משפר את תהליכי ההתחדשות הטבעיים ברקמות פגועות. ישנן לא מעט עבודות מדעיות שהוכיחו כי זריקות האורטוקין יעילות ומובילות לשיפור קליני אצל חולים עם שחיקת סחוס בברך. למידע נוסף בנושא זריקות אורטוקין לחץ כאן >>
  • זריקות של פלזמה עשירה בטסיות דם (PRP) מאיצות את הריפוי של גידים, רצועות, שרירים ומפרקים פגועים. את הזריקות מכינים על ידי נטילת מבחנה אחת של דם מהמטופל, הכנתו במשך 15 דקות (בצנטרפוגה) כך שהדם מופרד לשני חלקים. הפלסמה עם הטסיות המשופעלות מוזרקות הישר לרקמת הגוף הפגועה. הזריקה מעוררת ומשפעלת תהליך ריפוי עצמי של הגוף. בעבודות שונות בספרות המקצועית נמצא כי פלזמה עשירה בטסיות הדם משפרת באופן ניכר את תסמיני שחיקת הסחוס בברך. למידע נוסף בנושא זריקות PRP לחץ כאן >>

ניתן לסכם שהסחוס הוא המרכיב החשוב ביותר במפרק הברך ופגיעה בו תוביל לתסמינים של כאב, נפיחות והגבלה תפקודית. במידה ונוצרה פגיעה מקומית, יש לטפל בה מוקדם ומדויק, למשל בניתוח להשתלת סחוס, למנוע את התקדמות הפגיעה המפושטת בסחוס. במידה וישנה כבר פגיעה מפושטת בסחוס, ניתן לעכב את הצורך בהחלפת הברך על ידי טיפולים שמרניים כמו פיזיותרפיה וזריקות ביולוגיות מתקדמות.

Leave a reply