מי חוזר לפעילות ספורט אחרי שחזור צולבת קדמית? מתברר שפסיכולוגיה חשובה יותר מפיזיולוגיה.
אחת השאלות נפוצות אצל מנותחים ומנותחות לפני ניתוח שחזור צולבת קדמית היא "האם חוזרים לפעילות ספורט מלאה לאחר הניתוח?"
התשובה היא כמובן "תלוי"
השאלה היא במה זה תלוי?
אז דבר ראשון, כמו בכל ניתוח, גם לניתוח שחזור צולבת קדמית ACL יש סיכונים וסיבוכים. אלו עלולים לגרום לחזרה לא מלאה לפעילות. אולם, אחוזי סיכונים וסיבוכים אלו נמוכים באופן יחסי ולכן לא יהבו את הקושי בחזרה לפעילות במרבית המקרים.
אם כך, מה יוביל או שלא יוביל לחזרה מלאה לפעילות ספורט?
מתברר באופן לא מפתיע, שיש חלק נכבד מאוד למנותח או למנותחת בהצלחת הניתוח.
הנטייה שלנו היא לומר שמי שיבצע תוכנית שיקום פיזיולוגית/פיזיותרפיה נכונה ומוסדרת, מושקעת וארוכה מספיק, יגיע או תגיע ליכולות הפיזיות שיאפשרו חזרה מלאה לספורט.
אולם מתברר שמוכנות פיזיולוגית אינה מספיקה ואפילו אינה תנאי לחזרה לפעילות מלאה.
ידוע שמוכנות פיזיולוגית יכולה להקטין את הסיכון לפציעות חוזרות אך היא אינה ערובה לחזרה מלאה לספורט.
במחקר שהתפרסם לאחרונה נבדקו מנותחים 9 חודשים לאחר שחזור צולבת קדמית.
החוקרים בדקו מוכנות פיזית לפי מבחנים ידועים של ניקוד, קפיצה על רגל אחת וכח. (IKDC 2000, single-leg hop tests, and concentric knee extension strength) כאשר הפרש של פחות מ15% בספורטאים חובבנים ומתחת ל-10% במקצוענים נחשב תקין.
בנוסף ניתן לנבדקים שאלון שכלל מוכנות פסיכולוגית לחזרה לפעילות (כמו פחד מפציעה חוזרת, תסכול מהפציעה, חשש מחזרה לספורט ועוד).
לאחר שנתיים נבדקו שוב המטופלים והתברר ששני הפרמטרים שחזו חזרה מלאה לפעילות ספורט היו גיל (מבוגרים יותר) ומוכנות פסיכולוגית. ליכולת הפיזית לא הייתה השפעה בכלל!!! על החזרה לפעילות ספורט מלאה.
מצד שני, מצאו החוקרים שב 5.8% מהמנותחים היה קרע חוזר של הצולבת הקדמית. מעניין לציין שנבדקים שעברו את המבחן הפיזי טרם החזרה לספורט (על פי הקריטריונים שציינתי קודם לכן), לא היו בין אלו שקרעו את הצולבת הקדמית שוב.
בשנים האחרונות ישנה הבנה שמרכיב הפסיכולוגי בשיקום ספורטאים לאחר פציעות, לא פחות חשוב מהמרכיב הפיזיולוגי ולפעמים אף יותר. הדבר נכון בעיקר בספורטאים מקצוענים. לכן יש לתת להם את כל המשאבים על מנת להחזיר אותם ואותן לתפקוד מלא.
Leave a reply
תגובות