התשובה היא כמובן "תלוי"
השאלה היא במה זה תלוי?

אז דבר ראשון, כמו בכל ניתוח, גם לניתוח שחזור צולבת קדמית ACL יש סיכונים וסיבוכים. אלו עלולים לגרום לחזרה לא מלאה לפעילות. אולם, אחוזי סיכונים וסיבוכים אלו נמוכים באופן יחסי ולכן לא יהבו את הקושי בחזרה לפעילות במרבית המקרים.

אם כך, מה יוביל או שלא יוביל לחזרה מלאה לפעילות ספורט?
מתברר באופן לא מפתיע, שיש חלק נכבד מאוד למנותח או למנותחת בהצלחת הניתוח.

הנטייה שלנו היא לומר שמי שיבצע תוכנית שיקום פיזיולוגית/פיזיותרפיה נכונה ומוסדרת, מושקעת וארוכה מספיק, יגיע או תגיע ליכולות הפיזיות שיאפשרו חזרה מלאה לספורט.

אולם מתברר שמוכנות פיזיולוגית אינה מספיקה ואפילו אינה תנאי לחזרה לפעילות מלאה.
ידוע שמוכנות פיזיולוגית יכולה להקטין את הסיכון לפציעות חוזרות אך היא אינה ערובה לחזרה מלאה לספורט.

במחקר שהתפרסם לאחרונה נבדקו מנותחים 9 חודשים לאחר שחזור צולבת קדמית.

החוקרים בדקו מוכנות פיזית לפי מבחנים ידועים של ניקוד, קפיצה על רגל אחת וכח. (IKDC 2000, single-leg hop tests, and concentric knee extension strength) כאשר הפרש של פחות מ15% בספורטאים חובבנים ומתחת ל-10% במקצוענים נחשב תקין.

בנוסף ניתן לנבדקים שאלון שכלל מוכנות פסיכולוגית לחזרה לפעילות (כמו פחד מפציעה חוזרת, תסכול מהפציעה, חשש מחזרה לספורט ועוד).

לאחר שנתיים נבדקו שוב המטופלים והתברר ששני הפרמטרים שחזו חזרה מלאה לפעילות ספורט היו גיל (מבוגרים יותר) ומוכנות פסיכולוגית. ליכולת הפיזית לא הייתה השפעה בכלל!!! על החזרה לפעילות ספורט מלאה.

מצד שני, מצאו החוקרים שב 5.8% מהמנותחים היה קרע חוזר של הצולבת הקדמית. מעניין לציין שנבדקים שעברו את המבחן הפיזי טרם החזרה לספורט (על פי הקריטריונים שציינתי קודם לכן), לא היו בין אלו שקרעו את הצולבת הקדמית שוב.

בשנים האחרונות ישנה הבנה שמרכיב הפסיכולוגי בשיקום ספורטאים לאחר פציעות, לא פחות חשוב מהמרכיב הפיזיולוגי ולפעמים אף יותר. הדבר נכון בעיקר בספורטאים מקצוענים. לכן יש לתת להם את כל המשאבים על מנת להחזיר אותם ואותן לתפקוד מלא.

לקביעת תור               צור קשר

The post מי חוזר לפעילות ספורט אחרי שחזור צולבת קדמית? מתברר שפסיכולוגיה חשובה יותר מפיזיולוגיה. appeared first on ד"ר רן טיין אורתופד ספורט מומחה.

עליית הלחץ בתוך המדור גורמת לכאב שהולך וגובר ככל שממשיכים בפעילות הספורט עד שיש צורך בהפסקת הפעילות. לאחר הפסקת הפעילות, הכאב המשמעותי חולף תוך דקות וכך גם שאר התסמינים.

מרבית המקרים של תסמונת מדור מתרחשת במדור הקדמי. במקרים אלו כאב מופיע בקדמת השוק או בחלק החיצוני של השוק. לעיתים מופיעות גם בליטות או התבלטות של השריר דרך המעטפת שלו או תחושת נימול/רדימות של גב כף הרגל.

האבחנה כוללת שיחה, בדיקה ומדידת לחץ תוך מדורי במנוחה ובפעילות.

לעיתים נדירות יותר מדובר בתסמונת של המדורים האחוריים בשוק.

במקרים אלו מדובר בכאב דומה המופיע בשוקיים בחלק האחורי (אזור התאומים) שלעיתים מלווה בנימול או רדימות של כפות הרגליים. בשוק ישנם שני מדורים אחוריים, שטחי ועמוק. לרוב התסמינים נובעים מהמדור העמוק ולא מהמדור השטחי (שם נמצא שריר התאומים).

ישנם מיקרים בהם התסמינים של הכאב אינם "קלאסיים" בעיקר בתסמונת של המדור האחורי. תסמונת מדור אחורי שכזו מופיעה לעיתים בשחקני כדורגל. חלק גדול מהשחקנים מדווחים על כאב אחורי ורדימות בכפות הרגליים דווקא במחצית הראשונה, שלעיתים חולפים לאחר ההפסקה של המשחק בין המחצית הראשונה לשניה. ההסבר לכך לא ברור לגמרי, אך התסמונת פוגעת בצורה משמעותית ביכולת התפקודית של ספורטאים וספורטאיות האלו עד מצב שאינם יכולים לשחק יותר.

לאחר שנאבחן תסמונת מדור אחורית של השוק, נתחיל לרוב בטיפול שמרני, אך במקרים של תסמונת מדור כרונית (אחורית או קדמית), סיכויי ההצלחה אינם גבוהים.

אחת הבעיות היא שבניגוד לניתוח של תסמונת מדור כרונית של המדור הקדמי, הניתוח של תסמונת מדור אחורית דורש מיומנות ניסיון והבנה אנטומית. בספרות המקצועית מקובל לומר שסיכויי ההצלחה בניתוח של המדור האחורי נמוכים יותר אך מניסיוני בניתוחים לא מועטים שבצעתי, במידה ונבחרים המועמדים.ות הנכונים.ות, סיכויי ההצלחה של הניתוח גבוהים.

השיפור די דרמטי לאחר ניתוח שכזה והחזרה לפעילות מלאה נעה בין מספר מועט של שבועות ועד 3 חודשים.

לקביעת תור               צור קשר

The post תסמונת מדורים כרונית של השוקיים- והפעם המדורים האחוריים! appeared first on ד"ר רן טיין אורתופד ספורט מומחה.

אין דבר יותר מתסכל לבחורה או בחור צעירים שרוצים להתגייס ליחידה קרבית אך לא מסוגלים לרוץ מעל מספר דקות עקב כאבים ותחושת לחץ בשוקיים.

מדובר לרוב בכאב בחלק הקדמי והחיצוני של השוקיים המופיעים מספר דקות לאחר התחלת הפעילות (לרוב ריצה) ומחמיר(לעיתים עם תחושת רדימות בכפות הרגליים) עד למצב של הפסקת הפעילות. מספר דקות עד שעות, לאחר הפסקת הפעילות, הכאב המשמעותי חולף.

כזה הוא המקרה של בחורה צעירה שהגיע אליי ומעוניינת להתגייס ליחידה מובחרת בצה״ל אך סובלת מהתסמינים הנ"ל.

לאחר שעברה ניתוח ראשון מוצלח ברגל ימין, לפני מספר שבועות, היא שבה אלינו לניתוח נוסף, הפעם ברגל שמאל.

אני צופה שהיא תחזור לפעילות ואימונים תוך 4-6 שבועות ובטוח שתתקבל ליחידה אליה היא שואפת להצטרף.

The post תסמונת מדור כרונית של השוקיים appeared first on ד"ר רן טיין אורתופד ספורט מומחה.

במהלך החודשים האחרונים נחשפתי למטופלים שמציגים בעיות שנראות על פניו "שגרתיות", אך לצערי יש להן קשר ישיר למחלת הקורונה.

אימונים בזמן קורונה:

סגירת חדרי הכושר, הבריכות והסטודיו הובילה אנשים רבים לפעילות ספורט אשר לה איננו מורגלים. אימונים ארוביים הוחלפו בריצה, ריצת כביש הוחלפה בריצת שטח,

אימונים עם מאמנים עברו לאימוני זום או לאימונים ללא תוכנית מסודרת ועוד. כל זה הוביל לכאבים, פציעות, פגיעות גם בכאלו שהיו בכושר טוב, על אחת כמה וכמה אצל מתחילים.

שיקום בצל הקורונה:

בסגר הראשון סבלנו מבעיה חמורה של זמינות נמוכה של מטפלים דבר שהוביל לקשיים בתהליך השיקום מפציעות וניתוחים. אפילו כעת, שהמכונים נפתחו, המטופלים כמו גם המטפלים, מפחדים להדבק ולכן מתקשים לבצע שיקום טוב וסדיר.

"פציעות זום":

בשל אילוצים, רבים מהמתאמנים בזום מבצעים את הפעילות במרחב מסוכן, על משטח לא נח או קטן מידי. "פציעות זום" נהיות שכיחות יותר ויותר..

אז מה כן מומלץ לעשות?

לא מוותרים על ספורט! התמידו בפעילות גופנית ותשמרו על אורח חיים בריא. אם החלפתם פעילות גופנית התחילו לאט ומעט, תעזרו במאמנים/ות גם בזום ולמשטח עבודה בטוח. וכמובן, כשמופיע כאב אל תהססו ופנו לאבחון וטיפול.

שלכם,

רן

The post אפקט הקורונה מנקודת מבט של אורתופד ספורט appeared first on ד"ר רן טיין אורתופד ספורט מומחה.

כאורתופד מנתח, שיקום מוצלח ומהיר וחזרה לשגרה של המטופלים שלי הם חשובים ביותר (בעיקר לאלו שחוזרים לשגרת ספורט),אבל ההחלטה את מי לא לנתח, היא המשמעותית ביותר בתפקידי כרופא. בעיקר במקרים בהם מקובל על פי רוב להפנות את המטופל לטיפול ניתוחי. וזו אינה החלטה פשוטה.

כזה הוא המקרה של שוער כדורגל מקצועי, שהגיע אלי לפני מספר חודשים עם פציעת רצועה צידית MCL בדרגה הגבוהה ביותר.

ההחלטה "הקלה" הייתה להציע לו טיפול ניתוחי ושיקום סטנדרטי, אולם לאחר שיחה ובדיקת אפשרויות הטיפול השונות והשלכותיהן ולאחר שעברתי בצורה מדוקדקת על בדיקת ה-MRI החלטתי שהמקרה מתאים לטיפול שמרני.

טיפול שכזה דורש מהמטופל לא פחות ואולי אף יותר מאמץ מהשיקום "הסטנדרטי" לאחר טיפול ניתוחי.

המטופל לקח את הפרוטוקול הטיפולי בצורה הרצינית ביותר ויחד עם הפיזיותרפיסט המטפל עמד בכל ההגבלות וביצע שיקום טוב ומדיוק שהוביל להחלמה הרצויה.

גם ללא ניתוח!

כעת הוא רשאי לחזור לפעילות ספורט מלאה ולכדורגל שהוא כל כך אוהב.

לסיכום, שיקום מוצלח וחזרה מהירה לשגרה

לצד בחינת כל האפשרויות לפני שפונים לאופציית הניתוח.

The post צריך לדעת מתי לא לנתח! appeared first on ד"ר רן טיין אורתופד ספורט מומחה.